יום שני, 9 בנובמבר 2015

שומרים על המשקל שלא יברח. פשטידת זוקיני וגבינה

אני אחרי לידה. אמרו לי שזה תירוץ שאפשר למשוך עד גיל 18. של אחרון הילדים, כמובן. אני בתור גיבורה גדולה ולאחר ניסיון מוצלח עם שומרי משקל לפני כשנה וחצי, הייתי בטוחה ששבועיים אחרי הלידה כבר אתחיל בשגרת ספירת הנקודות והשלת הקילוגרמים שאספתי בדרך לאושר הנולד. הרי אני בבית, אז אוכל לעבוד "לפי הספר", לבשל רק לעצמי, לאכול לצהריים 200 גר' חזה עוף צלוי בגריל, להקפיץ שעועית ירוקה לארוחת הערב ותוך כמה חודשים אני חוזרת לג'ינס מימי התיכון. הצחקתי את עצמי. אופטימיות בלתי מוסברת, בתור אמא לילד שלישי (וואו, עדיין מדהים אותי התואר הזה...) הייתי אמורה לדעת כבר מראש שזה לא יעבוד. לא שבועיים אחרי, גם לא חודשיים. מילא לא לישון, אבל גם לא לאכול? וגם לתפקד תוך כדי? החלטתי שאחזור לשגרה ברגע ש"אחזור לשגרה", כלומר, לעבודה. הרי במשרד יש פחות פיתויים ויותר סדר יום.

עדיין הייתי אופטימית מדי או אמיצה מדי. אבל מימשתי את ההחלטה. עדיין לא ישנה בלילות (חצי מלכות תמורת שש שעות שינה רצופות!!), עובדת במה שאפשר להגדיר כמשרה וחצי, יש לי שלושה ילדים ועכשיו אני גם אוכלת נכון. כלומר, אחרי יום עבודה קשה אני לא יכולה להתפרע על מגש פיצה. אלא עומדת ומקפיצה ירקות וצולה חזה עוף. ואין בראוניז עסיסי עם כוס קפה לנחמה, מקסימום שתי קוביות שוקולד מריר. בית משוגעים שלום. מציאות הזויה של קצב מטורף. תמיד התלוננתי שאני חיה בקצב מסחרר. בשביל להבין מה זה מסחרר באמת, הייתי צריכה ללדת ילד שלישי. הבנתי שעד עכשיו זה היה סתם לונה פרק לקטנטנים. עכשיו זאת רכבת הרים אמיתית. למעלה, למטה, לופ 360 מעלות. לפעמים אני ממש צורחת באמצע הנסיעה - מפחד, כמובן. אבל תוך כדי כבר הורדתי 4 ק"ג בחודש. הדרך עוד ארוכה ליעד שהצבתי, ואולי אהיה מחורפנת, אבל רזה. גם משהו.

לכבוד המירוץ לג'ינס המיוחל, במעמד חגיגי זה מכניסה כמה תגים חדשים לבלוג - #דיאטה #שומרי משקל. אנסה מדי פעם (ברמת תדירות משתנה, תלוי בלופים ברכבת ההרים הפרטית שלי) להביא מתכונים דיאטטים שיהיו טעימים גם לנו וגם לילדים, ובתור בונוס -  לנקד אותם בהתאם לשיטת שומרי משקל. ולא, זה ממש לא אומר שלא יהיו כאן יותר עוגות - כי אצלי החשק לאפות הוא חזק מהחשק לאכול.... עוד נמיס ביחד שוקולד מריר ונקציף שמנת מתוקה, רק במינון קצת יותר נמוך. להגיד שלא אטעם מהדברים האלה? בוודאי שאטעם, כי אני בדיאטה ולא בעונש. פשוט במקום שתי פרוסות עוגה בחושה ליד הקפה של שבת בבוקר אסתפק (טוב, אנסה להסתפק...) בחצי פרוסה, וזאת בדיוק הסיבה למה בחרתי דווקא בשומרי משקל - אני יכולה לאכול הכל, פשוט לשלוט במינון. טוב, כמעט הכל. הידעתם שמלוואח אחד שווה כמעט ל-3/4 מהתפריט היומי המומלץ? אוי לי.

חוסר צדק ברמה קוסמית: אני זאת שמשקיעה, ממלמלת לעצמי מספרים כל יום, סופרת גרגירי סוכר בכוס קפה, רושמת ביומן כל ערב, רצה למפגשים השבועיים... והורדתי 4 ק"ג בחודש. בעלי, בלי לעשות שום דבר מתוך זה, הוריד שתיים. מצד שני, הוא גם עלה ביחד איתי בהריון, מבלי לסחוב את התינוק....

פשטידת זוקיני וגבינה




מצרכים:
1 בצל גדול - קצוץ
1 כף שמן
2 זוקיני גדולים - לגרר בפומפייה גסה ולסחוט
250 גר' גבינת קוטג' 5%
250 גר' גבינה לבנה 5%
2 ביצים
3 כפות קוואקר
תיבול: כפית שטוחה מלח, חצי כפית פלל שחור גרוס, כפית שטוחה אורגנו

הכנה:

לחמם את השמן במחבת ולטגן את הבצל עד להזהבה.

לערבב בקערה את הזוקיני עם הגבינות, הביצים והקוואקר. להוסיף את הבצל ולבל לפי הטעם.

להעביר לתבנית ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-40 דקות.

מומלץ לתת לפשטידה להתקרר קצת ולהתייצב לפני הפריסה.



הע/ארות:

מה שאני אוהבת במתכוני פשטידות - אופציות לגיוון חופשי. זוקיני אפשר להחליף בקישואים (לסחוט היטב, כי קישואים אוגרים יותר נוזלים), אפשר לשנות את הגבינות, להוסיף בולגרית או צהובה. הכל הולך על עקרון "ערבב ושלח".



קצת מתמטיקה של שומרי משקל
ניקוד:
בצל - 0
שמן - 3
זוקיני - 0
קוטג' - 6
גבינה לבנה - 7
ביצים - 4
קוואקר - 3
סה"כ ניקוד: 23
בחלוקה ל-6 מנות גדולות ויפות - קצות פחות מ-4 נקודות
סלט ירקות גדול ליד ב-0 נקודות עם כף טחינה (1 נקודה), 5 זיתים (1 נקודה) - ויש כאן ארוחת בוקר מצוינת וקלה בכל המובנים ב-6 נקודות בלבד.
ניתן "להוזיל" את הפשטידה, כמובן, על ידי שימוש במוצרי חלב עם פחות אחוזי שומן.

ולמי שסופר בשיטת הקלוריות - יש גם טבלת ערכים תזונתיים חמתכון באתר FoodsDictionary המעולה.

* אופס, גיליתי הרגע שכבר יש תג של #דיאטה בבלוג שלי. טוב, נו, זה המצב שלי ב"און אנד אוף" ב-15 שנים אחרונות....

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה