יום רביעי, 10 בספטמבר 2014

המלך מת, יחיה המלך. קרואסון במילוי ממרח תמרים ביתי.

לפני שתי רשומות כתבתי שיש לי אהבה חדשה במטבח. קוראים לה שמרים. ובאהבה כמו במלחמה, לפעמים היא הורגת. ולא, אני לא מתכוונת רק לגזרה שלי (מישהו אמר - פחמימות?..). המיקסר שלי. הקטן, האהוב, שליווה אותי מהרגעים הראשונים שלי במטבח. אמא קנתה לי אותו לפני... תנו רגע לחשב... 11 שנים בערך, לחנוכת הבית המשפחתי הראשון שלנו. זה שהיה באמת שלנו, לא מעונות ולא שותפים. שלנו ושל הבנק - ל-25 שנים. המיקסר החמוד שלי עמד בגבורה בכל מצב, כולל שני הריונות ושתי חופשות לידה שאופיינו בחשק מוגבר במיוחד לאפייה (ולאכילה), כולל מעבר לבית החדש ולמטבח המרווח יותר. המשיך לעמוד על השיש, לערבב, לערבל, להקציף. ואז באו השמרים.

ברשומה על הלחמניות הטוניסאיות כבר דיווחתי כמה קשה למיקסר שלי עבודת שמרים. שהוא רועד על השיש ומעלה קצת ריח של שרוף. זה אולי היה סימן לעצור. רמז שאי אפשר היה להתבלבל. אבל לא, אני - במקרה הזה סבתו התורכיה של בעלי הייתה אומרת: "ראש קוטוק", כלומר, ראש קרש, לא מבין. או שפשוט בתת מודע הראש הזה רצה את מה שהלב חפץ בו כבר מזמן. מיקסר חדש. גדול כזה. שקילו קמח בשבילו זה ממש כלום עבודה. כזה עם הרבה מהירויות, כפתורים נוצצים, אביזרים משונים ורצוי גם שיהיה בצבע אדום. 

כשידעתי שהאתגר החודשי במנטקה הוא תמרים (וגם סילאן ודומיהם - לכבוד ראש השנה. כאילו מסורתי, אבל מגניב כזה. כמו אתגר ריבת חלב לשבועות), ישר חשבתי על כיוון של שמרים. האהבה החדשה (יותר נכון, השיגעון החדש) שלי. עם פרוץ השיגעון הכנתי בחודשיים האחרונים פעם אחת חלה, פעמיים לחמניות ושלוש פעמים רוגעלך וכעת הרגשתי ממש מומחית בתחום. יהיו כאן תמרים ושמרים, שמרים ותמרים ושילובם. 

קודם כל - חשבתי על פוקאצ'ה, אבל עם ציפוי מתוק של תמרים וסילאן. הרגשתי שאני ממציאה כאן עולם חדש של טעמים, עד שבדפדוף מקרי בספר המופלא של שמו "שבתות וחגים" גיליתי שהוא כבר היה שם קודם. ממש הכשלה מצידו של מיקי. המחשבות על פוקאצ'ה ירדו מהפרק. חשבתי על לחמניות מתוקות במילוי תפוחים ותמרים, אם כבר אנחנו באווירת ראש השנה. אך לא הייתי בטוחה איך תפוחים יעמדו באפייה בתוך לחמנייה, ביחד עם ממרח תמרים. ואז חשבתי על בערך הדבר הכי מושלם שיש בעולם. קרואסון. עם חמאה. הרבה חמאה. ושוקולד. הרבה שוקולד. שמציץ ככה מהצד, חמים, טעים ומהמם. רק עם קצת פחות חמאה, כי עדיין יש כאן ניסיון לשמור - אם לא על הגזרה אז על השפיות היחסית. ובמקום שוקולד אצלנו יהיה הפעם - ממרח תמרים. ובאתגר כמו באתגר, גם ממרח תמרים אכין בבית. 

ממרח תמרים - זה היה החלק הכי קל לביצוע. כל כך קל שזה ממש פשע לקנות ממרח מוכן, שלתוכו דוחפים כל מיני מייצבים מלאכותיים. יותר טעים וגם נשמר יופי במקרר לתקופה ארוכה - אצלי השתמשתי רק בחצי ממנו וחצי נשמר כשלוש שבועות בקופסה סגורה.  חיכה להפוך למילוי בעוגיות מגולגלות סופר טעימות - ואפילו בלי חמאה (stay tuned...). הקטע המאתגר באמת היה הכנת הקרואסונים. ובין היתר בגלל שבדיוק כאן, באמצע האתגר, המיקסר האהוב שלי אמר את מילתו האחרונה. הוא פשוט לא עמד בעומס (הציפיות). הוא רעד, השתעל ו... פשוט נשרף. ריח נוראי עמד בבית ונאלצנו לפתוח את כל החלונות אל תוך הקיץ הלוהט. והמיקסר שליווה אותי שליש מהחיים, עמד על השיש, עזוב, מיותר, מת. אויש, אני יודעת להיות "ריגשי" ולהיקשר לחפצים דוממים... אפילו צילמתי תמונה של "הרגעים האחרונים של המיקסר הראשון שלי".



אחרי דקות דומיה לכבוד המיקסר שהלך (ואוורור הבית), המשכתי לעבד את הבצק ידנית (וזה לא קל... אל תנסו זאת בבית). גם כל הרידודים והגלגולים זאת לא עבודה לממהרים. מצריך שבת רגועה, מוסיקה שקטה ברקע, כוס קפה ליד והרבה חשק לקרואסונים. 

הכנסתי את הקרואסונים. בקושי התאפקתי שיתקררו טיפה, מיד טעמתי אחד (או שלושה) ואז ערכתי סיישן צילומים קצר. הלכתי עם המצלמה למחשב להעביר את התמונות... בשביל לגלות שמת המחשב. היקום נגד התמרים, 2-0 לטובת היקום. האם זה הזמן הנכון לספר שיום למחרת גם מת לנו המזגן? אז זהו, זה קרה. הלך המדחס והלכו 3000 ש"ח. שלום לקיץ הלוהט. זאת הייתה ממש מכה מתחת לחגורה מצידו של היקום. מה הוא כבר מנסה לרמוז לי? שזה הזמן לדיאטה? יש מצב. תיכף, עוד מעט. אחרי החגים. ואחרי שתעבור לי קצת השגעת לשמרים.

ובסופו של דבר. המזגן תוקן והבית שב להיות קריר ונעים, מקום שטוב לחזור אליו אחריו יום עבודה (כן, שקלתי ברצינות להישאר לישון במשרד הממוזג...). המחשב חזר מהמעבדה כמו חדש, ואני עדיין לא למדתי את הלקח שלי ולא עשיתי גיבוי לכל התמונות המאוחסנות בו. כזאת אני, אוהבת לחיות על הקצה... ומיקסר? אכן כן, גבירותיי ורבותיי. יש גם מיקסר. יש לנו מיקסר חדש. כמו שאמרו פעם בצרפת המלך מת, יחי המלך, היפ, היפ, הריי! וכמו שאמרו פעם בצרפת, אם אין לנו לחם, נאכל קרואסנים. לחיי הקרואסונים.

זה עדיין לא המיקסר המקצועי המהמם בצבע אדום זוהר עליו חלמתי... פער של 1000 ש"ח, הוצאות בלתי צפויות נוסח תיקון למזגן ולמחשב ועוד כמה מכשירי חשמל שיכולים למות בפוטנציה (למה לכל הרוחות הם תמיד עושים את זה ביחד? מה זה? מדבק? דוגמא רעה? התאבדות קולקטיבית?). התפשרתי על מיקסר קצת פחות "מוכר", קצת פחות אדום. אך לעומת המלך הקטן והזקן שהיה לי - ממש סוס עבודה. והוא עושה את העבודה בצורה מדהימה. ניסוי כלים ראשון שלו היה הכנת רוגעלך בכמות מסחרית, מעל 120 רוגעלך שהועברו ליריד אפיה שנערך בבית הספר של בעלי, לצורך איסוף תרומות. לפי כמות המחמאות שהרוגעלך קיבלו - היה שווה לשרוף את המיקסר הישן... והמיקסר החדש קיבל הצהרת כוונות ראשונית, הוא יודע עכשיו עם מי יש לו עסק.

חזרה לעניינינו. תמרים, כן? זוכרים? יופי. אז יש לנו קרואסון עם תמרים. אני עדיין לא מאמינה שהצלחתי להכין בבית קרואסונים. ועוד סופר טעימים. למרות ש...בסוד גדול, כן, אל תגלו למנטקה, כי בכל זאת אתגר תמרים וזה.... עם שוקולד נראה לי שזה יהיה מוצלח עוד יותר. מצד שני - אתם מכירים דברים ששוקולד לא יהפוך למוצלח יותר? ככה זה שוקולד... 

כבר מחכה לאתגר הבא - יש לי עוד כמה מכשירי חשמל להרוס... אבל לפני זה - הקישור לבלוגרים אחרים של מנטקה הוא ממש כאן. תמר מעולם לא היה נראה טוב יותר.

קרואסונים




מצרכים:

לבצק:
500 גר' קמח (+ קצת קמח לקימוח)
25 גר' שמרים של "שמרית" + 25 גר' משפר אפייה (משפר אפייה לא חייב, תורם לשמירת טריות המאפים לאורך זמן)
1 כפית מלח
3 כפות סוכר
200 מ"ל חלב פושר (לא חם)
100 מ"ל שמן
1 חלבון ביצה (החלמון ישמש למריחה מעל הקרואסונים המוכנים לפני האפייה)

למריחה:
100 גר' חמאה מומסת

למילוי:
כחצי מכמות ממרח תמרים לפי המתכון הר"מ

למריחה לפני האפייה:
1 חלמון ביצה
2 כפות חלב

לזיגוג לאחר האפייה:
2 כפות סילאן
2 כפות מים רותחים
מיץ מלימון גדול

הכנה:

לערבב את השמרים ומשפר האפייה עם הקמח. להוסיף את המלח ואת הסוכר ולערבב.

להקציף את החלבון עם המזלג. להוסיף לתערובת הקמח, יחד עם החלב והשמן. לעבד לקבלת בצק רך וגמיש (כ-10 דקות עיבוד במיקסר).

לכסות את קערת המיקסר עם הבצק במגבת ולהניח במקום חם להתפחה כשעה - שעה וחצי (עד להכפלת הנפח). בינתיים להמיס את החמאה, עד שהבצק תופח, החמאה צריכה להתקרר.

להניח את הבצק על משטח מקומח, לחלק את הבצק ל-8 כדורים שווים בגודלם. לכסות במגבת ולהניח לתפיחה חוזרת כ-15 דקות נוספות.

לרדד כל כדור לעלה דק בקוטר כ-20 - 25 ס"מ.



כל עלה בצק למרוח בנדיבות עם חמאה מומסת ולהניח אחד על השני.



את "ערימת" הבצק לרדד יחד לעלה מלבני גדול. לחלק לשני מלבנים ולפרוס בעזרת גלגלת פיצה למשולשים.

על הצד העבה של כל משולש להניח ככפית (לא גדושה) מהמילוי ולגלגל לקרואסון מהצד העבה לכיוון הצד הדק.



להניח את הקרואסונים בתבנית האפייה עם ה"זנב" הדק למטה, שלא ייפתח במהלך האפייה. לשמור על רווחים גדולים יחסית - הקרואסונים תופחים מאוד בתנור.

לערבב את החלמון עם 2 כפות חלב ולמרוח מעל הקרואסונים. להניח להתפחה כרבע שעה נוספת. בינתיים לחמם את התנו לחום של 180 מעלות.

לאפות כ-20 דקות.

לקראת סיום האפייה, לערבב יחד את המצרכים לזיגוג. למרוח את הזיגוג על הקרואסונים ברגע שמוציאים אותם מהתנור.

ממרח תמרים ביתי




מצרכים:

500 גר' תמרים בוואקום
1 כוס מים רותחים
1/2 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית קינמון
קליפת לימון מגוררת - מחצי לימון גדול
50 גר' אגוזי מלך

הכנה:

לשים בקערה את התמרים יחד עם סודה לשתייה (שמוסיפים לריכוך) ולהוסיף מים רותחים. לערבב עם המזלג - כדי לפורר קצת את העיסה. להניח בצד לכחצי שעה לקירור. להעביר למעבד מזון, להוסיף את שאר החומרים ולעבד למחית חלקה.

הע/ארות:

- ממרח תמרים שומרים במקרר מכוסה היטב. לקרואסונים השתמשתי בחצי מהכמות של הממרח. ניתן לשמור גם פרק זמן ארוך יחסית, אצלי נשמר כשלוש שבועות. עם מה שנשאר אפשר להכין עוגיות תמרים מגולגלות (יש מלא מתכונים ברשת, גם מתכון שלי בקרוב... או לא בקרוב, קצב עליית המתכונים כאן לא מהיר במיוחד...) או עוגת ממרח תמרים נהדרת ומהירת הכנה, שגם מאוד מתאימה לראש השנה. וזה גם אחד המתכונים הראשונים שעלו בבלוג - עוד במתכונתו הקודמת ב"תפוז"...


- אין בעיה להכין עם ממרח תמרים קנוי. אני רציתי להכין לבד (כי אתגר זה אתגר) והופתעתי כמה זה קל. וטעים. מכאן - לשיקולכם. אין בעיה גם להשתמש בכל ממרח אחר (מישהו אמר כאן "נוטלה"?... תחשבו ריבה, תחשבו ריבת חלב. נו, כן, בוודאי, גם נוטלה. שוקולד הוא בסיס קיומנו...)


- גרסה זו לקרואסונים - יחסית "עדינה" בכמות החמאה וגם בכמות הקיפולים שדורש בצק שמרים כרוך אמיתי. ייקח עוד זמן עד שאעז לגעת בגרסאות צרפתיות "מקוריות". מבחינת הטעם התוצאות בגרסה המקוצרת (מקוצרת - הכל יחסי, כן?..) היו מעל המצופה. וגם השארנו לפחות עוד 200 גר' חמאה מחוץ לבטן. שזה תירוץ מצוין לקחת עוד קרואסון.


- בוודאי הקרואסונים הכי טעימים הם מיד לאחר האפייה. אם שומרים - בקופסה אטומה, ליום יומיים גם לא חייב מקרר, ויותר מזה הם לא ישרדו, באחריות. חימום חוזר של כמה דקות בתנור. 

3 תגובות:

  1. הרסת אותי עם הסיפור ועם המתכון הזה גם...

    השבמחק
  2. פוסט מקסים כל כך נהנתי לקרוא והקפה שלי כאן צועק עלי הוא רוצה קראוסון כזה (או שלושה )

    השבמחק
  3. לא מאמינה שלשת בצק שמרים עם המיקסר המסכן זכרו לברכה, יא מתעללת אחת! חחחח
    טוב, כל מיקסר מגיע זמנו וכנראה הגיע לך להשתדרג אז תראי את חצי קערת המיקסר המלאה ;-)
    נראים מגניב הקרואסונים שלך, רק בשבילי עם שוקולד כפי שציינת!

    תיהני מהמיקסר, המזגן, המחשב והשמרים! ושיהיה שבת שלום!
    אלנה

    השבמחק