יום שלישי, 1 באפריל 2014

גלידת סלק?? גלידת סלק!!

נכון, היום ראשון לאפריל. לא, לא נכון, לא עבדתי עליכם. באמת הכנתי גלידת סלק. מה עבר עליי כשהחלטתי על מעשה נועז שכזה? שעון קיץ, מחשבות על גלידות ופרויקט של מנטקה שהחודש הציג נושא לא שגרתי: ירקות שורש. לא באמת הייתי חייבת להכין משהו מתוק, גם מאפה מלוח זה בסדר. אבל... זה פשוט מדי. פעם בחודש אני אוהבת לאתגר את עצמי. ואז החלטתי להכין גלידה מסלק. מאפים מתוקים מגזר כבר כולם מכירים. בטטה - גם מתקבל על הדעת ולא נשמע מהפכני מדי. עוגת סלק ושוקולד - אכן כן, זה הכיוון. אבל ראיתי כבר כמה כאלה ברשת, בצבע שחור עמוק עם צל סגול-אדמדם מהמם. הצבע המהפנט של סלק - זה מה שקנה אותי. הירק מתקתק, לעניות דעתי אמור להשתלב במשהו מתוק, ושוקולד - שוקולד זה תמיד טוב. אז מפה לשם ממחשבות על עוגת שוקולד וסלק בחושה חשבתי על משהו מורכב יותר - עוגת מוס בכמה צבעים, כשאחד מהם - בסגול-אדום של סלק. ואז באה ההארה - לא מוס אלא גלידת סלק! רגע, ומה עם השוקולד? יהיה גם שוקולד. אכין קעריות שוקולד, בתוכן תוגש גלידת סלק. וכך עשיתי.

במהלך ההכנות למתכון לא שיתפתי אף אחד במה שאני זוממת. כי ידעתי שהמינימום שאקבל - זה קריאות פליאה, המקסימום - קריאות גועל. קילפתי, ניקיתי, אפיתי, ערבבתי, הקצפתי - הכל לבד ובשקט מוחלט. ורק אז הזמנתי את בנזוגי לטעימה. "גלידת סלק!" הכרזתי. אבוי. הפעם זה לא עבד. הוא ממש, אבל ממש לא אהב. להגנת הגלידה אומר כי הוא פשוט לא אוהב סלק. לא חי, לא מבושל, לא בתור סלט. הגרסה היחידה שלו לאכול סלק - בתוך מרק, בורשט או קובה סלק, שני מרקים משתי קצוות העולם, זהו. להגנתו של בנזוגי אומר שהגלידה אכן יצאה מאוד... סלקית. מרוכזת בטעם דומיננטי של סלק, לאוהבי סלק בלבד. הטעם מעניין, מסקרן, בטוח לא שגרתי ובטוח תוכלו לעבוד עם הגלידה על כולם, ולא רק בראשון לאפריל. במחשבה בדיעבד, אפשר לסנן את מחית הסלק ולהוסיף רק את המיץ לגלידה לקבלת טעם עדין יותר.

אני לא יכולה להמליץ בפה מלא (בשוקולד) לעזוב הכל ולרוץ ובאופן מיידי להכין את הגלידה. כשאני טעמתי אותה - אהבתי אותה. אך הביקורת של בנזוגי לבלוזוגי חשובה לי מאוד ועוד לא עלה פה בבלוג מתכון ששנינו לא היינו סגורים עליו. זה שהוא לא אהב הפעם די ערער את בטחוני ואף התלבטתי אם לפרסם את המתכון. מצד שני, לי זה כן היה טעים. לא בקטע של "וואו זה מה שאני רוצה לאכול מעכשיו כל יום וכל היום", אלא בקטע של "מסקרן, תנו לי עוד כפית להבין מה זה... ועוד אחת...". ומה שבטוח, זאת גלידה הכי פוטוגנית בעולם...






קעריות שוקולד היו הפתעה בפני עצמם. ממש לא חשבתי שהן כל כך קלות להכנה. דקה וחצי של עבודה ויש לכם הגשה הכי אסטטית (וטעימה) לקינוח שלכם. ובתור בונוס גדול - אחרי שהאורחים יאכלו את הקינוח, הם יאכלו גם את הכוסות, פחות כלים לשטוף בשבילכם. גם גלידה קנויה (לא חייב בטעם סלק...) תראה כקינוח חגיגי ומרשים בכוסיות. רק לתשומת לבכם - למלא בסמוך להגשה, במיוחד קינוחים "נמסים". אפשר גם להכין את הקעריות מראש, אך אחרי כמה ימי שהייה במקפיא יש סיכוי שהשוקולד יישבר כשתנסו לחלץ את הקערית מהמנז'ט, לכן במקרה זה מומלץ להוציא את הקעריות מהתבנית מראש ולאפסן במקפיא בנפרד עד השימוש.

ולפני שאתם מפליגים אל מחוזות הסלק... כאן אפשר לראות מה בלוגרים אחרים עשו עם האתגר המאתגר הזה....

גלידת סלק



מצרכים:

2 סלקים (במשקל כולל כ-400 גר')
מיץ וגרידה מלימון גדול
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס חלב
250 מ"ל שמנת מתוקה לקצפת 32%-38%
1 כף אינסטנט פודינג בטעם שוקולד

הכנה: 

לקלף את הסלקים, לשטוף ולעטוף בנייר כסף (סלק גדול רצוי לחצות). לאפות בתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות כשעה עד שהסלק רך. לתת להתקרר ולחתוך לפרוסות.

במעבד מזון לעבד את הסלק יחד עם הלימון, החלב וחצי מכמות הסוכר לפירה חלק (לאחר שלב זה המלצה להעביר את הפירה דרך מסננת על מנת להיפתר מחתיכות גסות של סלק ואז גלידה תצא אחידה יותר במרקם ועדינה יותר. אני חשבתי על כך רק בדיעבד...).

בקערת מיקסר להקציף את השמנת יחד עם יתרת הסוכר והפודינג לקצפת יציבה.

לקפל לתוך הקצפת כ-5 כפות מפירה סלק (לטעום תוך כדי ולהוסיף לפי הדומיננטיות של הטעם) ולקפל לתערובת אחידה.

להעביר לתבנית גדולה ולשטח. להקפיא כמה שעות עד שהגלידה מוכנה, מומלץ לערבב את הגלידה מספר פעמים במהלך ההקפאה, על מנת שלא ייוצרו גושי קרח.



להניח כדור גלידה בסלסילת שוקולד (ראה מטה) ולקשט עם קצת שוקולד מומס (שנשאר מהכנת סלסילות השוקולד).

סלסילות שוקולד 



מצרכים:

100  גר' שוקולד מריר
1 כף שמן

הכנה:

להמיס את השוקולד שבור לקוביות עם כף שמן במיקרו. לערבב לתערובת חלקה.

למזוג ככף שוקולד במנז'ט סיליקון ולסובב לציפוי הדפנות

להקפיא עד השימוש. לפני ההגשה מקלפי בעדינות את המנג'ט מהשוקולד הקפוא וממלאים בגלידה או קרם.




4 תגובות:

  1. טוב, על כל הדעות זה משהו מיוחד! ולך עוד יש מזל עם בעלך, בן זוגי לא רק שלא היה טועם גם היה עושה לי פרצופים על ה"גועל נפש הזה שלך" חחח
    אכן, לא כל הנסיונות מביאים לאקסטזה קולינארית אבל אני גם חושבת שהחך שלנו התרגל כל כך לטעמים מלאכותיים שכל מה שאנחנו אוהבים זה ריבת חלב ואינסטנט פודינג :-) וכל דבר בריא יותר או אפילו שונה כבר לא טעים לנו.
    בכל מקרה כל הכבוד על התעוזה! באמת שהלכת רחוק הפעם. ותודה על ההדרכה על הכוסיות שוקולד, תמיד רציתי לנסות ורק פחדתי שזה לא יצליח. כדאי רק לציין שקינוחים "נמסים" כדאי לחלק לכוסיות האלה בצמוד להגשה כדי לא לערער את היציבות.

    שיהיה ערב נעים,
    אלנה

    השבמחק
    תשובות
    1. לגמרי יש לי מזל עם בעלי שמוכן לטעום (ובדרך כלל גם אוהב) את הניסיונות הקולינריים שלי. כי לפעמים הם יכולים להיות גם קצת הזויים, כמו זה... מצד שני את צודקת, אולי אם לא הייתי מספרת שזה סלק, זה היה מתקבל אחרת.
      לגבי כוסיות שוקולד - גם אני מזמן רציתי לנסות וחששתי שזה הרבה בלגן, אבל ממש לא. אפילו לא מלכלך, צריך רק קערה, כף ותבניות סיליקון, מתוך המנז'טים זה נשלף ממש בקלות וזה השלב שחששתי...
      תודה על ההערה, הולכת להוסיף ברשומה.
      המשך יום נפלא ומתוק... כמו סלק??... :)

      מחק
  2. לגמרי נועז גם בצבעים וגם ברעיון. אהבתי את הזיווג עם השוקולד המריר

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה :) לפעמים זה כיף קצת אקסטרים במטבח. אם כבר אני בחיים לא אקפוץ בנג'י...
      שוקולד מריר אצלי משתלב עם הכל... ורצוי באחוזי קקאו גבוהים...

      מחק