יום שישי, 27 בספטמבר 2013

לא על הפלאפל לבדו

קשה לקבוע מה הוא באמת האוכל הישראלי. פלאפל? גפילטע פיש? חומוס-צ'יפס-סלט? ברוב המקרים מה שאנחנו רגילים לכנות כ"אוכל ישראלי" שכנינו כבר היו שם קודם, ובחלק מהמקרים גם עושים את זה יותר טוב. לגבי תכונות של "התנהגות ישראלית" גם אפשר להתווכח. בעצם, ויכוח זה גם תכונה ישראלית / יהודית, עוד בגולה שמעתי את הפתגם "שני יהודים - שלוש דעות". אחת מהתכונות של ישראליות - לחשב את הרווחים של אחרים. הדבר הכי קל לספור את הגרוש בכיסו של אחר. המתמחים - מה הם רוצים, מרוויחים משכורת יפה מאוד, והמורים בכלל שישבו בשקט, יש להם חופש גדול של חודשיים. ועמנואל הטייס (מאסטר שף, למי שכבר שכח) ממש לא צריך את הזכייה, הוא מרוויח מספיק - כך קבע הפורום בתפוז. מוסכניקים - הם העשירים האמיתיים. ומוכרי פלאפל - איזה הוצאות יש להם, רווח נקי. זה מתחיל עוד בתור. אתה מסתכל על המוכר שולף את הפיתה וחוצה אותה, שם בתוכה אותם חומוס-צ'יפס-סלט קבועים כשהסלט משום מה מורכב מ- 95 אחוז מלפפונים ומתחיל לחשב. כמה כבר עולה פיתה? עשירייה בעשרה שקלים, בסיטונאות בטח עושים לו עוד הנחה. והשמן של הפלאפל? משתמש בהכי זול ובטוח לא הוחלף כבר שלושה ימים. לא יפשוט רגל אם היה מוסיף עוד עגבנייה לסלט. ממשיכים לכיוון שולחנות פלסטיק עם פירורים שהושארו על ידי לקוחות מרוצים שהיו כאן לפניך, לוקחים ביס ראשון, מוסיפים את הטחינה בנדיבות (כלול במחיר המנה!) וממשיכים את החישוב. ארנונה - כמה כבר לוקחים על המטר ורבע האלה, חשבון חשמל - המזגן שלפני עשרים שנה היה שיא הטכנולוגיה, ותמיד, תמיד מוכר הפלאפל יוצא אצלנו ברווח.
עד כאן נראה כי אני מתכוונת להביא ברשומה מתכון לפלאפל. ביתי, טעים ומשובח שילווה בסלט עם כמות עגבניות נכונה ויטוגן בשמן טרי... רגע, שמן?.. שמן... שמן עמוק?.. שמן זה בעיה. קצת קשה לשים לב בבלוג בין כל מתכוני השוקולד, אך אני בעד צמצום כמויות השמן בטיגון, ובוודאי לא טיגון עמוק. אז אנחנו נלך בדרך אחרת. זה נראה כמו פלאפל, זה דומה לפלאפל, אבל זה ממש לא פלאפל. ללא שמן - לא נהיה קטנוניים ונחשיב את טיגון הבצל... במקום פיתה הסתפקתי בפרוסת לחם, רק על החומוס לא ויתרתי, בכל זאת ישראלים. שיהיה בתאבון :)
לביבות אורז ועדשים כתומות - אפויות


מצרכים:
1/2 כוס אורז
1/2 כוס עדשים כתומות
1 בצל קצוץ דק
2 גזרים מגוררים
1 קישוא מגורר וסחוט היטב
2 ביצים
2 כפות פירורי לחם
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס
הכנה:
לשטוף את האורז ואת העדשים, להוסיף שתים וחצי כוסות מים ולבשל במיקרו 15 דקות (בוודאי שאפשר לבשל על הגז ורצוי בשני סירים נפרדים, אבל אני מקצרת את ההליכים). לתת להתקרר טיפה.
לטגן את הבצל עד להזהבה, להוסיף אותו לאורז ולעדשים המבושלים, להוסיף את כל שאר המצרכים. לערבב היטב ולתבל לפי הטעם.
ליצור מהתערובת קציצות קטנות, להניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-25-30 דקות.
מקור להשראה: "המטבח הצמחוני של "על השולחן"

לביבות טונה אפויות

מצרכים:
2 קופסאות טונה - לסנן (160 גר' כל אחת)
1 בצל גדול קצוץ דק
2 תפוחי אדמה מגוררים וסחוטים היטב
2 גזרים מגוררים
2 כפות רסק עגבניות
2 ביצים
3 כפות פירורי לחם
תיבול: מלח, פלפל שחור גרוס, פפריקה אדומה מתוקה
הכנה:
לטגן את הבצל עד להזהבה. לערבב היטב עם כל שאר המצרכים ולתבל לפי הטעם.
ליצור מהתערובת קציצות קטנות, להניח בתבנית מרופדת בנייר אפיה ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 190 מעלות כ-25-30 דקות.

את שני סוגי הלביבות אפיתי יחד - שניהם בתמונות יצאו כמעט באותו צבע. עם העדשים קצת יותר בהירות... 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה