תקציר שיחה עם תלמיד היום: "יש לבית הספר אינטרס שתלמידים יעתיקו בבחינות המתכונת, כי אז הציונים של התלמידים יהיו גבוהים יותר". אני אוהב את התובנות על החיים של תלמידי שנות האלפיים. תשובה ראשונה מתוקף תפקידי כמורה- זה לא הוגן להעתיק ולרמות, זה מסר לא נכון לחיים. אי אפשר להצליח כל הזמן דרך רמאויות וקומבינות. תגובת התלמיד היתה פרצוף של" לא מתאים לך לתת תשובה תמימה כזו" במילולי הוא אמר, "אבל זה עדיין אינטרס של בית הספר שתלמידים יצליחו". ניסיתי להתעדכן ולהשתדרג יותר והזכרתי שהאינטרס של המשגיח בבחינות הבגרות הוא שלא יעתיקו כי אם הציונים יהיו גבוהים אז יהיה חשד להעתקה והוא כנראה יאבד את עבודתו. ואז יש בעיה כי אם המגן גבוה והבגרות נמוכה אז בית הספר בבעיה מול משרד החינוך. "אז עדיין האינטרס שיעתיקו קצת, לא יותר מדי". טוב, אין עם מי לדבר וההפסקה נגמרת לי. אמרתי לתלמיד שאם ישקיע את כל החוכמה שלו בלימודים הוא לא יצטרך את השיחות האלו. להגנתו אומר שהוא תלמיד טוב מאוד...
ומה הקשר לאחד במאי- חג הפועלים? הערכים. כמובן שבכיתות היום לא יודעים על מה מדובר אלא אם כן הם חניכים מצטיינים בנוער העובד והלומד, שגם מקשיבים לתוכן האידיאולוגי ולא הולכים לשם רק לקדם זוגיות. מקרה נדיר. הנקודה היא איבוד הערך של העבודה עצמה, ההנאה מהעבודה, התועלת החברתית, וקבלת התמורה הראויה לעבודה. כלומר משכורת גבוהה למי שעובד ומשקיע. כבוד למי שמרוויח את לחמו ביושר, ולא בקומבינות." בזעת אפיך תאכל לחם", כדרך חיים ולא רק כפסוק מהתנ"ך. הערך הזה נשחק עד תומו. ההעדפה היום היא להגיע לסוג של קומבינה בה אעשה כמה שפחות ואקבל כמה שיותר. כמובן שהמדינה מבצעת את הצד השני במשוואה ומשלמת לעמוד השדרה העובד והעייף שלה- רופאים, עובדים סוציאליים, מורים, ועוד מקצועות שהיום נחשבים למקצועות של "פראיירים" פחות, על מקצוע שנרכש אחרי שנים של השכלה והכשרה, והוא חיוני לבטחון החברתי, שלא לדבר שאת עבודת האדמה שהקיבוצים היו עושים בגאווה מבצעים היום בעיקר פועלים זרים , מנוצלים ובעלי פוטנציאל לגירוש על ידי אלו שתורתם אומנותם. לא צריך מגל ופטיש אם יש קרדום לחפור בו...
וברוח זו, השבוע כשחזרתי עייף מעבודתי, טרוד לגבי משימות מבחני הבגרות, חיכתה לי הפתעה על ידית דלת ביתי. עוד בטרם אספיק להניח את תיק העבודה, עוד בהיותי עייף הם תפסו אותי. עם הצעה מפתה בזו הלשון:" בוקר טוב(זה כנראה חולק בבוקר אחרי שיצאתי ליום העבודה) התעוררתם לעוד בוקר שגרתי, פקק בדרך לעבודה, קניות שעושות חור בכיס, המדד עולה והמינוס יורד... אפשר להמשיך ולקטר אבל אפשר גם אחרת אז...(שלוש נקודות בליווי מוזיקת רקע דמיונית) תהפכו את הדף(היפכו בציווי, אבל מיליונר לא צריך לדייק בעברית) ותנו למספרים לסדר לכם את החיים. יש!!! אאוריקה. לעצלנים שבינינו הטופס כבר ממולא, אפילו לא צריך לחשב סכומים של תאריכי יום הולדת כמו שסבא שלי היה עושה. לא צריך אפילו לגשת ולקנות. רק לשלוח, להיפרד מכמה עשרות שקלים, וזהו אתה מסודר.(מלשון סידרו אותך, עוד פעם). מדינתנו היקרה דואגת באמצעות הלוטו למעמד הבייניים העייף. במקום שיעבוד נביא לו הביתה טופס לוטו באמצעות מישהו שנשלם לו פחות משכר מינימום כדי שיסחוב את הטפסים עד לפתח ביתם של אזרחינו העובדים. אראלה לרשות הממשלה, היא תפתור את בעיות העולם כולו.
וכעת לקצת ערכים עתיקים ונשכחים(וחבל). עבודה מביאה להצלחה אמיתית, לסיפוק, להגשמה. לא הכול כאן ועכשיו בלחיצת כפתור. כל אחד לפי יכולותיו וכישוריו. כל אחד שיהיה גאה בעבודתו וישאף להתקדם בה. בשביל הרגשתו הטובה. תפקיד המדינה הוא להעניק מערכת חינוכית שתאפשר לכל אדם לממש את כישוריו ולדאוג לשלם לו בהתאם לעבודתו. אין סיבה שאדם עובד יהיה עני. שלילדיו של אדם עובד יהיה חסר מזון לחג, או בכלל( צריך לאכול כל השנה לא רק בראש השנה ובפסח). אין סיבה שלאדם עובד לא תהיה יכולת לקנות דירה צנועה של שלושה חדרים. המדינה נכשלת בתפקידה זה אך מצליחה לספק לנו חלום של התעשרות חומרית בן רגע. מצליחה בליצור מערכת חינוך לציונים וחושבת שבעזרת סיסמאות על חיזוק ערכים ציוניים גם יפתרו בעיות חברתיות וערכים חברתיים, שחסרונם הוא הבעיה האמיתית. החברה מעריצה אנשים שכל עיסוקם הוא להופיע בטלויזיה ולעשות כלום במשך עונה שלמה, וכל ערוצי התקשורת השונים נרתמים לקידומם. כל זה מסתיר את הכשלון. בינתיים...האחד במאי הנשכח מסמל ערך של עבודה וזכאות לקבל תמורה הולמת עליה. הוא נועד להזכיר למדינה ולחברה לדאוג שדבר זה יבוצע. הערך הזה נשכח ונרמס.
ואנחנו? ואנחנו עדיין בחלומות. על חתונה מלכותית בלונדון שכל ערוצי הטלויזיה הקדישו לה זמן שידור יותר מאשר למתרחש מעבר לגדר בסוריה, או ליום השואה שחל השבוע. ואם לא על נסיך ונסיכה בריטיים אנו חולמים, אז לפחות על טופס לוטו, שנשאר מושלך בחדר המדרגות, על דלתותיהם של השכנים, או לפחות על שיחת טלפון מאראלה. אולי אחריה באמת לא נצטרך לזכור את האחד במאי.
בברכת שבוע עבודה מוצלח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה