יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

שואה למהדרין

הנה התמונה שהייתה אתמול בעיתון! קרא תלמיד במהלך שיעור היסטוריה בנושא המרד בגטאות. אין להם בושה, איך הם מעזים, הגיבה תלמידה אחרת, שסבתה ניצולת שואה. התחילו צעקות בכיתה של כמה עצבניים וכמה שניצלו את הרעש ודיברו על דברים אחרים לגמרי. בוא נעצור כאן ונשמור את הדיון לשיעור אזרחות מחר. אמרתי אחרי שלוש מכות חזקות על השולחן.
חיפשתי כתבות שיציגו את הצד השני לפני השיעור באזרחות על חופש ההתארגנות וחופש ההפגנה. הדעה העיקרית שנתקלתי בה היא שקבוצת המפגינים רצתה להראות שהשלטון הישראלי רודף אותה ומסית נגדה כמו הנאצים. לכןן לטענתם הלבישו ילדים במדי אסירי מחנות (טוב שלא הרעיבו אותם כמה חודשים לפני) ודרשו מילדים לפני גיל בית ספר לענוד טלאי צהוב ולהרים ידיים בכניעה אל מול המצלמות. הם רצו להציג טיעון,to make a point, והשואה ועולם האסוציאציות שלה בשבילם כשרה לכך, כשרה למהדרין.
הגדרתי בשיעור מהו חופש ההפגנה והמחאה, והצגתי את הטיעון. רצינו למשוך תשומת לב, רצינו לזעזע, ואין דבר מזעזע יותר מהשואה. אחרי ששוב התחילו צעקות בכיתה ביקשתי לדבר "אזרחית", כלומר להעלות טיעונים מדוע לדעתם ההפגנה לגיטימית או אינה לגיטימית, כשטיעון בנוסח  "הם מטומטמים" אינו תקף. והרי התשובות שקיבלתי מתלמידים בני 16 שכנראה יותר חכמים ממספר רבנים ששיתפו פעולה עם הרעיון: הדבר פוגע בזכות לחיים ולביטחון ומשמש הסתה לרצח כלפי קציני משטרה ופוליטיקאים חילוניים (המודעה של קצין במשטרה במדיו של היטלר שהופיעה למחרת רק מחזקת דעה זו). ההפגנה פוגעת בזכות לכבוד של הילדים הקטנים מאוד שמוצגים כאסירי מחנות והם אינם בעלי שיקול דעת או יכולת להתנגד (הועלתה בקשר לנושא גם הצעת החוק של איסור על הורים להעניק שמות פוגעניים לילדיהם). ההפגנה מהווה פגיעה באופי היהודי של מדינת ישראל ושל חוקיה, כי לא יתכן שנציגי החוק ונבחרי הציבור כולם יושוו לנאצים שהשמידו את העם היהודי. ההפגנה פוגעת בזכות לחיים ובריאות של זקנים ניצולי שואה שעלולים להינזק נפשית ובריאותית כשהם מביטים בתמונות המאוד ריאליסטיות (תלמידה סיפרה על סבתה המבוגרת שהתקשתה להרגע אחרי שראתה בעיתון הבוקר את התמונה). כל אותם טיעונים אלו הוקרבו למען הצורך בלהשיג תשומת לב? שלא לדבר שהנושא התחיל מיריקות על עוברות ושבות ברחוב או באוטובוס, שהוא מעשה פסול כשלעצמו. משהו מאוד רקוב במערכת הערכים של אותם מפגינים ואותם מדירים.
ניתן היה להשוות את השוטרים למתייונים, או את ניצב המשטרה להורדוס. זו עדיין השוואה לא נכונה אבל יותר הוגנת ומתחשבת בחברה הישראלית העכשווית. אבל נאצים ? היטלר?פצעי השואה לא הגלידו, יש עדיין שרידים חיים מהשואה. אם כבר בהשוואות עסקינן, קבוצת הסיקרקים (מלשון סיכה, סכין קטן) היא גם השוואה המעידה על בורות היסטורית או איבוד קשר עם המציאות. הסיקרקים היו קבוצת קנאים שרצחו יהודים שאינם אדוקים מספיק בדת לדעתם ושניסו להגיע להסכם כניעה (שלום?) עם הרומאים ולמנוע את חורבן בית המקדש. הם נקראו כך כי הסתירו בגלימותיהם סכינים קטנים ששימשו לרצח אותם יהודים שכונו "מתונים" (שמאלנים בימינו). הקבוצה הייתה קיצונית עד שביקשה לדקור ארון מתים של רבן יוחנן בן זכאי, שהתחזה למת ורצה לצאת על מנת להשיג הסכם שימנע מהרומאים לרצוח את כל תושבי ירושלים. בראיה היסטורית הסיקרקים הביאו למלחמת אחים בזמן שאויב חיצוני איים על העם היהודי. הסוף ידוע, חורבן בית המקדש, אלפיים שנות גלות. יבנה וחכמיה שרדו הודות לתחבולתו של בן זכאי, ושמרו על גחלת היהדות. 
אשה מבוגרת, ששרדה את השואה, טענה בהרצאה שהייתי בה שהשואה צריכה להישמר כמו הגדה של פסח. אסור לעם היהודי לשכוח זאת לעולם. חובה עליו לספר בכל דור ודור על השואה. חובה עליו לשמר את זכר השואה. לא רק לזכר הנספים אלא גם למען העתיד. שנפיק את לקחיה, שנזכור שהאדם הוא הייצור המסוכן ביותר בטבע. שנבין מה שנאה יכולה לגרום. אסור לנו (גם חילוניים וגם חרדים) לאפשר את הורדת הערך של זכרון השואה, את זילות השואה, את השימוש הציני שנעשה בשואה, את גרימת הזעזוע הויזואלי והמוחשי במעשים כגון אלו שכבר לא הסתפקו רק בהשוואה מילולית.
ואם כבר אז כמה לקחים אישיים שהייתי רוצה לשתף גם את החרדים בנושא זה: השואה הוכיחה שהעם היהודי חייב מדינה משלו, מדינה לכל היהודים, מדינה עם חיילים יהודיים שיגנו על כל יהודי בעולם. התפילות לא מנעו רצח עם. רק צבא חזק ימנע רצח עם בעתיד. במקום להלביש את ילדיכם במדי מחנות, יש מדים ראויים יותר, יש סמלים ראויים יותר. יש גם סמלים, כמו כבוד האדם ללא הבדל מגדרי, וגם  כמו השואה, שלא פוגעים בהם בכזו גסות רוח. סמלים שהם כשרים למהדרין .
בברכת אהבת אדם, כי שנאת חינם גורמת לחורבן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה