יום שבת, 28 בספטמבר 2013

טילים על שוויצריה. על שגרת הטילים ההזויה.

במוצאי שבת זה קרה. אזעקה באמצע המקלחת של בני הבכור בן השבע. בלי לחשוב שלפנו אותו ורצנו לחדר הילדים שהוא גם ממ"דנו הקט. כולו נוטף מים וצוחק שמזל שהוא עוד לא הספיק לשים שמפו כי אז זה היה גם מצחיק וגם שורף בעיניים. הקטנה בת שנתיים וחצי, שכבר הייתה בחדר מול הטלויזיה התחילה לצעוק עליו: "לא סיימת איתקלחת". חיכינו עד לבום . שמחנו לשמוע קודם את רעש כיפת הברזל שנמצאת קרוב אלינו, וחזרנו לשים גם שמפו על הראש.
בעקבות האירוע חשבנו לעצמנו מתי לא כדאי שתתפוס אותך אזעקה, והרי ציטוטים נבחרים:
באמצע נסיעה בינעירונית. כבר כתבתי על כך. אין לך מקום להתחבא. גם הכיפה לא מיירטת בשטחים פתוחים. כדאי להוציא כיפה אחרת מתא הכפפות , כי זה (והסטטיסטיקה) הדברים היחידים שיעזרו.
באמצע הלוויה, גם בבית עלמין אין מקומות מוגנים. מי ששם בשגרה לא צריך. יש להם  ממ"ד אישי משלהם, ואין מקום לעוד. עם קצת חוסר מזל ועזרה מהג'יהאד האיסלאמי" יהיה לך גם בקרוב...
באמצע השירותים. כאן יש דילמה מה לעשות קודם - להתלבש, להתנקות, לשטוף ידיים, או פשוט לרוץ לממ"ד. אם אין לך ממ"ד בדירה הבעיה גדולה יותר. השכנים עלולים לא להגיב בהבנה. מצד שני אם לא תצא ויפגע בך טיל, רק מהפדיחה של התמונות בעיתון והכותרת "נפגע בזמן שהטבע קרא לו" אפשר למות.
באמצע שמחליפים טיטול לתינוקת. אתה מרים אותה איך שהיא לתוך חדר אטום. לא בריא, אבל עדיף מהאופציה השניה.  והפחד הכי גדול כרגע שאולי היא לא סיימה...
באמצע משחק בליגת האלופות. באמת באסה. יש טלויזיה בממ"ד אבל הילדה רואה שם "דורה". היחיד שיחטוף שם את הכדור זה חטפני. נראה את מסי צועק לו " אסור לך לחטוף".
באמצע "the voice" בדיוק כשמודיעים על התוצאות. כשחוזרים כבר יש נבחרת אחרת. (ובהצלחה ליובל, את שרה הכי יפה מבין כולם, מזכירה את ג'ניס ג'ופלין)
זה לא יאמן אבל כרגע באמצע כתיבת הרשומה הייתה עוד אזעקה (16:57). חזרתי וחוט המחשבה נקטע. היו לי עוד כמה רעיונות ושכחתי. גם אחרי שאסיים את הרשומה אהיה בטוח ששכחתי עוד כמה רעיונות. הקוראים מוזמנים להוסיף משלהם...
באמצע ארוחת צהריים טובה. עד שחוזרים  האוכל מתקרר. חבל. גם אחרי חימום במיקרו זה לא אותו דבר. זה לעולם לא יהיה.
באמצע צילום רנטגן. בלי חולצה או מכנסיים (תלוי מה מצלמים) לאיפה נלך? בזמן טיפול שיניים יותר כואב אבל לפחות לבושים.
באמצע סרט טוב. קרה היום לילד שלי. שלוש פעמים באמצע "כלבים נגד חתולים 2". בכל פעם אמרנו שאין טעם להדליק בממ"ד כי עד שהטיל יבוא שוב כבר יגמר הסרט. אחרי הפעם השלישית כבר הדלקנו בממ"ד ואז כמובן הייתה הפוגה של שעתיים. עד לפני כמה דקות.
באמצע שהלכת לקנות שוקולדים ליום הנישואים שלך שחל היום. החנות נקראת "שוויצריה הקטנה" וכיפת הברזל פספסה את הטיל שנחת שם. (ישר חשבתי על האירוניה). באינטרנט צילמו את החלונות השבורים של החנות. לפי הבניין זיהיתי את המקום. איזה מזל שלא הלכתי לקנות משהו, אני בכל זאת רוצה לחגוג עוד כמה ימי נישואין, אז עדיף להשאיר את הקניות ליום אחר. בשביל מקרים כאלו אני זוכר גם תאריך עברי..
ואנחנו, נחכה שזה יגמר.. קשה לנהל חיי שגרה בצורה כזו. מי שלא נמצא לא יבין. ניסיתי קצת ברשומה לתאר. חשבתי להקים אפליקציית הזדהות שכל פעם שנורה טיל יקבלו שאר האזורים מסרון קצר. רק שנרגיש שמבינים אותנו קצת. מתחייב להוריד אחת כזו שיהיו טילים במקום אחר. כי אי אפשר לדעת מה יהיה בפעם הבאה.
בברכת שלום, או לפחות קצת שקט, כמו בשוויצריה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה