יום שבת, 28 בספטמבר 2013

זהירות, כאן חופרים

גילעד שלי אוהב לקחת את הזמן שלו לאט. החל מהלידה עצמה, 16 שעות בחדר לידה באיזי (טוב, תלוי למי). החל מללמוד לזחול או ללכת בגיל מאוחר יחסית. או שיניים - הוציא שתי שיניים בגיל 11 חודשים, עוד שתיים בגיל שנה וחודש ואז עד שנה וחצי הסתובב עם ארבע שיניים בלבד. פעוטות בגילו כבר אכלו סטייקים, אבל הוא לוקח את הדברים באיזי. אבל לדבר... נדמה לי שהוא דיבר מהרגע שהוא נולד. ומאז לא שתק לשניה. בגיל חודש וחצי הוא עשה "אסיפת דיירים" לבובות במיטה שלו ונאם להם ארוכות בצלילי "אה-אה!" ו"או-או" באינטונציות שונות וזה היה נשמע ממש כמו שיחה אמיתית. מאז היכולת הוורבלית שלו רק משתפרת מיום ליום. המחנכת מתלוננת שהוא מפטפט בשיעורים וחברה שלי עורכת הדין טוענת שהיא רואה בו עמית למקצוע, הטיעונים שלו, בנויים היטב ומנומקים, משכנעים כל אחד. בעלי טוען שהוא יהיה שדרן בגל"צ, אני חושבת שמובטח לו עתיד כארכיאולוג כי אין מומחה כמוהו בחפירה... גילעד עצמו בינתיים החליט שהוא רוצה להיות רופא חיות כשיגדל ובינתיים אתגר אותי עם משימה מיוחדת במינה לעוגת יום הולדת לחגיגה המשפחתית: "אמא, אני רוצה עוגה בצורת אתר ארכיאולוגי, שיהיו שם אנשים שחופרים... כמוני...". זה מה שנקרא - החזיר לי על הבדיחות שלי...
אחרי שאף אחד לא האמין שזה מה שהוא ביקש, אחרי שאף אחד לא חשב שזה מה שאני באמת אעשה, עוגת חפירות, הנה זה בא. היו לי כמה רעיונות בראש איך לעצב את העוגה הלא שגרתית (בלשון המעטה), חשבתי לבנות תל ולהעמיד טרקטור קטן ליד, או אולי לקנות כמה דמויות מפלסטיק בסגנון בוב הבנאי ולעצב להם אתר עבודה מתאים. חשבתי לבנות על העוגה הריסות מקוביות של וופלים... מצדה? קטן עלינו! במקביל קיבלתי מגיסתי שבאה לעזרה כמה לינקים מאינטרנט. אתם חייבים לראות את העוגה הזאת, אפילו על חוש הומור לא כל כך קונוונציונלי כמו שלי זה היה "גדול" - עוגה עם שלדים... אולי ב"ליל כל הקדושים" אם נהיה פעם בארה"ב . בכל זאת, אני רוצה חגיגת יום הולדת ולא ביקור שבועי אצל הפסיכולוג בעוד עשרים שנה... והנה העוגה ששימשה ליכהשראה בסופו של דבר.
לגבי העוגה עצמה - חיפשתי עוגת שוקולד יציבה מספיק שתחזיק את כל היצירה ואוכל "לחפור" בה בלי בעיה. עוגה כושית הכנתי למסיבה עם חברים של גילעד שבוע קודם וכעת רציתי משהו אחר. ואז נזכרתי בעוגה שוקולדית מעולה, עוגת שוקולד וחלבה של פסקל פרץ רובין. את העוגה הזאת הייתי מכינה די הרבה, לפי המתכון מהספר המעולה "עוגת השבוע". מאז הרבה מים (ושוקולד) זרמו בנהר ושכחתי מהעוגה לגמרי, ועכשיו דפדפתי בספר החדש של פסקל "העוגות של פסקל" ושם ראיתי שוב את המתכון. אז הנה הוא כאן, עם קיצורי דרך שלי. וחפירה :)
עוגת שוקולד וחלבה




מצרכים
 (לתבנית מלבנית חד פעמית או תבנית קפיצית בקוטר 26 או 289 ס"מ):

200 גר' שוקולד מריר
2 כפות מיץ תפוזים
2 כפות ברנדי או ליקר שוקולד
50 גר' חמאה, חתוכה לקוביות
100 גר' חלבה
7 ביצים, מופרדות
1/4 1 כוס סוכר
1 כוס קמח + 1 כפית אבקת אפיה

לציפוי
200 גר' שוקולד מריר
100 גר' חמאה
אצלי לציפוי השתמשתי רק בחצי מכמות המצרכים כי לא הייתי צריכה לצפות את כל העוגה ודי טעיתי כי לא הספיק לי לדפנות העוגה...

הכנה:

להמיס את השוקולד, מיץ התפוזים והחמאה במיקרוגל ולערבב לתערובת אחידה. להוסיף את החלבה ולערבב לקרם אחיד. לצנן מעט ולטרוף פנימה את החלמונים בבחישה מהירה.

בינתיים להקציף במיקסר את החלבונים במהירות גבוהה. להוסיף באיטיות ובהדרגה את הסוכר ולהמשיך להקציף לקצף יציב. לקפל את קרם השוקולד לתוך הקצף. להוסיף את הקמח ולקפל רק עד קבלת בלילה חלקה.
להעביר לתבנית ולאפות בתנור שחומם מראש לחום של 180 מעלות כ-50 דקות. לצנן.
להכנת הציפוי - להמיס את השוקולד יחד עם החמאה, לערבב ולמרוח על העוגה כשהציפוי עוד חם. אבל אני הייתי צריכה עוד לחפור בדרך...
עוגת חפירות - אתר ארכיאולוגי
מצרכי עזר: 
קוביות קטנות של וופלים
גלילי וופל
חוט צבעוני עבה (כמו חוט לסריגה או לרקמה)
צעצועי פלסטיק קטנים למשחקי חוף (גם צעצועים חדשים כדאי להשרות לכמה שעות במים רותחים וסבון כלים ולשטוף היטב, בעוגה אין צורך בחול מהסוג הזה)
להפוך את העוגה על צלחת הגשה - כדי ששטח העבודה יהיה ישר יותר.

לחרוץ צורה מלבנית עם סכין - לא עד תחתית העוגה! ו"לחפור" עם כף את "אתר העבודה".

לצפות את העוגה - חוץ מה"בור" שיצרנו - בציפוי שוקולד חם.
לחתוך את גלילי הוופל לחצי, שלא יהיו גבוהים מדי, ולסמן איתם את שטח העבודה של ה"אתר".



למתוח חוט מסביב לגלילי הוופל - לגדר את השטח.

לסדר בתוך אתר החפירות וסביבו את הצעצועים, לפורר קצת מהעוגה שהוצאנו ולפזר מעל בתור בוץ.
אפשר גם לבנות קיר הריסות קטן בצד מקוביות וופל.


התנצלות על כמות התמונות עקב ההתלהבות שלי מהאתגר. ובסופו של דבר - צבעוני, יפה, מיוחד, ועם כל זה כמה קל להכנה...
מי בא לחפור איתנו בשוקולד?..
גילעד חושב על משאלה (הלוואי שכל המשאלות שלך יתגשמו תמיד)

ידיים קטנות ו"רעבות" מחכות לעוגה. רגע, עוד צילום אחד ודי

גם כרמל אוהבת לחפור... בשוקולד

מזל טוב לגילעד שלנו ♥

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה